ביטקוין על כוונת הרגולציה והמיסוי בישראל

בחודשים האחרונים זכינו להביט על המטבעות הווירטואליים בכלל ועל הביטקוין בפרט מכל הכיוונים האפשריים. בעקבות קפיצות המחיר המשמעויות שהביטקוין הציג בתקופה זו, בנוסף לדיונים הכלכליים והמקצועיים שהתחום מעורר, עולה גם סוגיית הרגולציה. גם כן, כמו בנושאים פיננסיים רבים נוספים, גם אל סוגיית הביטקוין (ושאר המטבעות הווירטואלים), הרגולציה והחוק בישראל אינם מתייחסים עדיין, ונראה כאילו ישנו סוג של המתנה להתחזקות המגמה או היעלמותה. בישראל, בניגוד למדינות מערביות לא מעטות (המובילות בהן הן ארה"ב וגרמניה), אשר הכירו במעמדו של הביטקוין ואף קבעו כללי משפט, מיסוי ורגולציה ברורים לגביו, אנחנו נמצאים בפיגור רב. גם אם נניח הנחה סבירה למדי, כי ישנה יד מכוונת מאחורי המדיניות הישראלית, וכי בעלי ההון והאינטרסים (הבנקים והגופים הפועלים להגנתם מטעם המדינה (כבנק ישראל, המפקח על הבנקים, הרשות לניירות ערך או משרד האוצר) הם המעכבים את התפתחותם הבלתי נמנעת והבלתי ניתנת לעצירה של הביטקוין ושל המטבעות הווירטואליים האחרים, בטכנולוגיה הנמצאת בבסיסו הביטקוין, הבלוקצ'יין, כבר אין מפקפקים. טכנולוגיה זו אומצה בחום על ידי מוסדות פיננסיים רבים ובתחומי המסחר, השירותים והביטחון (כצבא ארה"ב) משקיעים מיליארדי דולרים בהתאמתה לצרכיהם (לצרכי העברת כספים, בחוזים משוכללים וכד'). מצד שני, לביטקוין קמו גם מתנגדים נחושים, הטוענים שהמדובר בהונאת פונזי גדולה, שסופה להיעלם מהעולם. אחרים, מתונים יותר, סוברים כי שווקי העולם עדיין אינם בשלים להכרה בביטקוין כבמטבע לגיטימי וכחלק מהמיין-סטרים הפיננסי. בדרך זו או אחרת, עצם הימצאותם של הביטקוין ודומיו מהווה סיבה מספקת לצורך בהכרה בהסדרת מעמדם על ידי המחוקק והרגולטורים, גם כאשר הם חלוקים בדעותיהם לגבי נחיצותם או מידת הצלחתם של המטבעות.

רגולציה בישראל - ההתקדמות אולי קיימת, אבל הינה איטית מאד

בדינים הישראליים, אין הגדרות/תשובות לשאלות מהו ביטקוין או מהו בכלל מטבע וירטואלי. עד לא מזמן, הביטקוין לא זכה בהתייחסות משפטית כלשהי, למעט אמירות כוללניות ומעורפלות של רגולטורים - המפורסמת בהן היא אזהרת בנק ישראל לציבור בדצמבר 2014 אחרי צניחת ערך הביטקוין, אזהרה, אשר עיקרה הדגשת הסיכונים שטמונים בשימוש במטבע. ביולי 2016 נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, אשר עתיד להיכנס לתוקפו במהלך השנים 2017-2018. החוק מתווה אסדרה אפקטיבית בענף הפרוץ למדי של נותני שירותי מטבע ומציעי אשראי חוץ-בנקאי (ביניהם: העברת והמרת מטבע, ניכיון שיקים, פקטורינג, מתן הלוואות מסוגים שונים ושירותי ניהול פיקדונות). הרגולציה הזו עתידה להיות המקיפה והמשמעותית ביותר שפגשנו עד היום, ולכלול תחתיה התייחסות לחברות ועסקים רבים במגוון רחב של תחומים - החל מעסקי המרות המטבע וניכיון השיקים הפרושים ברחבי הארץ, וכלה בפלטפורמות למסחר, להלוואות בינ-חברתיות (Peer to Peer Lending) ובגמ"חים המעניקים פיקדונות ואשראים ללא ריביות. חוק זה, לראשונה בהיסטוריית הדין הישראלי, כלל התייחסות למונח "מטבע וירטואלי". אומנם, גם כאן, המדובר באזכור מינימאלי ביותר על פיו כ"נכס פיננסי", לצרכי חוק זה, עשוי להיחשב גם מטבע וירטואלי, אבל עצם האזכור בחוק וההתייחסות המקנה מעמד משפטי לגיטימי למטבע הווירטואלי, נחשבת לעלייה בדרגה, שכן היא מלמדת על הבנת המחוקק כי לא ניתן עוד להתעלם מקיום מציאות פיננסית חדשה. סנונית חיובית נוספת מגיעה מכיוון הרשות לניירות ערך. שם, לאחרונה, נכנסה לתוקפה רגולציה בתחום זירות המסחר (חברות הפורקס) שנועדה לנסות להכניס מעט סדר בתחום פרוץ ולא מוסדר למדי. הרשות לניירות ערך אשר התחום נמצא בפיקוחה, העניקה רישיונות לניהול זירת מסחר אך ורק לשש חברות בישראל, אשר מאפשר להם להציע מסחר במכשירים פיננסיים מול הזירה עצמה. במסגרת רגולציה זו, הרשות לניירות ערך (בעצה אחת עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור) ציינה כי אמצעי הפקדה לגיטימי של לקוח ישראלי לזירת סוחר הינו המטבע הווירטואלי. מה שעלול לבלבל מעט את היוצרות, הוא, כי אותה רשות עצמה אסרה על זירות המסחר להציע למסחר מכשיר פיננסי שנגזר מערכו של ביטקוין או מערך של כל מטבע וירטואלי אחר, בשל שיקולי מדיניות ואכיפה. בכל מקרה, התקדמות נאה - אף הרגולטור עצמו מעניק לגיטימציה למטבעות הווירטואליים ומכשיר את הקרקע להעברות כאלו כאמצעי תשלום לגיטימיים.

סחר במטבעות וירטואליים מהיבטי מיסוי - חבות במס

עכשיו, הגענו לשאלה האמיתית, המעסיקה כל מי שעוסק בביטקוין או במטבע וירטואלי אחר - האם רווחים המתקבלים ממכירת מטבעות כאלה חייבים במע"מ ובמס הכנסה? בשל ההתעלמות הנוכחית מהנושא מבחינת דיני המס אותה הזכרנו קודם, שמענו במהלך השנים האחרונות מספר דעות מקצועיות סותרות בנוגע למיסוי החל על סחר בביטקוין. הדעה הרווחת ביניהן גרסה, כי בעת מכירת ביטקוין, שאיננו מגיע לכדי הכנסה אקטיבית - "עסק", יחול הפטור ממס הכנסה, מכוח הפטור שבסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה - זה אשר מתייחס לפטור מרווחים שמקורם בהפרשי הצמדה. אולם, ב-12.1.2017 פרסמה רשות המיסים טיוטת חוזר מקצועי המביעה את עמדתה הנחרצת בנושא - "מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין)". על פניו, מדובר במתן הכשר ולגיטימציה למטבעות וירטואליים מרגולטור פיננסי במדינה, אבל יחד עם זאת, הפרשנות אותה נוקטת הרשות בנוגע למטבעות, עלולה להיות הרת אסון מבחינה כלכלית עבור הסוחרים והמשתמשים הישראליים ולפגוע בכדאיות המסחר והשימוש במטבעות. ראשית, קובעת הרשות כי הפטור איננו חל מכוח סעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה, מאחר ואין מדובר ב"מטבע" על פי מובנו בדין הכללי (חוק בנק ישראל), אלא ב"נכס", עוד מפרטת הרשות, כי ביטקוין אינו "נייר ערך" על פי מובנו בחוק ניירות הערך או בפקודת מס הכנסה. על כן, על פי עמדת רשות המיסים, על מכירת המטבע יחול המיסוי החל על מכירת נכס - מס רווח הון (לרוב, בשיעור של 25%). הרשות אף מרחיבה ומפרטת כי מוכרים נדרשים להגיש לה טופס/דו"ח מס' 1399 תוך 30 יום מתאריך המכירה, בדו"ח יפורטו הרווח או הפסד הגלומים במכירת המטבעות, וכן, על המוכרים לשלם מקדמה שגובהה כגובה המס החל על המכירה. לגזירה זו ישנה גם בשורה חיובית לחלק מהסוחרים - מי שמכרו את הביטקוין בהפסד, יוכלו לקזז את הפסד ההון הזה מהפסדיו (העסקיים או ההוניים - על פי נסיבות המקרה). במידה ומדובר במוכרים אשר מנהלים עסק שזה עיסוקו, הם יחויבו במס שולי רגיל אשר עלול להגיע אף ל-50% (לצד החבות למוסד לביטוח לאומי). קיומו של עסק כזה ייבחן דרך מבחני פסיקה שאלה עיקריהם: תדירות ההשקעה, היקפה, מימון, משך החזקת המטבעות, מומחיות וכיו"ב. כך ,למשל מכירות שתדירותן גבוהה, בהיקפי השקעה או מימון גדולים, החזקה למשך פרק זמן קצר, ובקיאות בתחום מצד המוכרים מוכיחים אופי עסקי.

לגבי כריית ביטקוין, אין כורח כי הפעילות תסווג כ"עסק" לצרכי המיסוי. הרשות המיסים ציינה והוסיפה, כי עסקת מכירת מוצר/שירות שתמורתה משולמת בביטקוין הינה עסקה לכל דבר ועל כן, היא יוצרת הכנסות מיסוי בהתאם לכך, כשסכום התשלום יקבע בהתאם לשווי ההוגן של המטבע נכון ליום בה התבצעה העסקה. עוד קובעת הרשות באותה הטיוטה, כי קיימת חובת ניכוי מס במקור על עסקאות כאלה.  

"עונש" המע"מ

את המכה האחרונה לתחום המסחר במטבע וירטואלי, שמרה הרשות לסוף הטיוטה: בהתאם לחוק מע"מ, על פי הרשות, מטבע וירטואלי עונה להגדרה "טובין", נכס בלתי מוחשי, ולכן הוא איננו נחשב לני"ע או למסמך סחיר. לפי כך, כל מי שמבצע עסקה (במקרה שלנו - מכירה של ביטקוין) חייב במע"מ, בין אם עסקה זו מבוצעת במסגרת פעילות עסקית, ובין אם מדובר בעסקה חד פעמית ומזדמנת. המשמעות הנובעת מכך היא, כי במרבית המקרים, תחול על המוכר חבות נוספת במס של 17%, מאחר ובחלק גדול מהמקרים לא תעמוד למוכר זכותו לקזז את המע"מ אשר חל ברכישת המטבע.

השורה התחתונה?

אין ספק כי למיסוי זה, במידה והוא עתיד להפוך מטיוטה לחוק, תהיינה השלכות מרחיקות לכת, אשר עלולות לפגוע בשוק המטבעות הווירטואליים בישראל, עד דחיקת רגלי המשתמשים, הסוחרים והחברות העוסקות בתחום, אל מחוץ לישראל, ואולי, אף למעבר לפעולה ב"שוק שחור" ללא דיווח לרשויות המס. כאן, צריך לזכור כי ביטקוין פעל במשך שנים מתחת לרדאר הרגולטיבי, והיות והמדובר בטכנולוגיה חדשנית, שאיננה ניתנת לעצירה בידי רגולטור כזה או אחר, היא תמשיך להתקיים, ובדרך זו או אחרת היא תשלוט כאן. אם רשות המיסים אינן רוצות לירות לעצמן ברגל ולהוריד את כל התחום לשוק שחור או לאלץ את הסוחרים להגר לחו"ל, מוטב לה שתבין זאת, ומהר ככל האפשר.