אחד המוצר הפיננסיים החדשים שהפציעו והתחילו לתפוס תאוצה בעשור האחרון, ובמיוחד, בחודשים האחרונים. מטבעות דיגיטליים מונפקים על ידי חברות פרטיות המפתחות או עושות שימוש בטכנולוגיה שאיננה מאפשרת לשכפל אותם. מטבעות כאלה, בדרך כלל, אינם "שייכים" לגוף שמנפיק אותם אלא פתוחים לכולם. בפועל, המדובר בפרוטוקול אשר מורץ במקביל על כמות מחשבים גדולה ונרשם על ידם, כך, נוצר מסד הנתונים המבוזר של המטבעות השונים. זאת, בניגוד לבנקים, למשל, שכל עסקה הנעשית דרכם נרשמת אך ורק במחשבי הבנק המבצע אותה. אותה הצפנה היא הגורמת לכך שכמות מטבע ספציפי שתונפק הינה מוגבלת וקבועה מראש, אולם, במקביל, היא עשויה לגדול באופן מבוקר לאורך הזמן. קביעת הכמות המוגבלת מלכתחילה, הינה חשובה, ומשרתת את מניעת ירידת ערך המטבע (אינפלציה).
להצפנה במטבעות מספר מטרות: הראשונה בהן, היא להבטיח שהעברת מטבעות מאדם לאדם תבוצע, תאושר ותירשם באלפי המחשבים המהווים את רשת המטבע (לדוגמה - רשת הביטקוין). המטרה השנייה היא לוודא כי רק לאדם הספציפי שהינו בעל המפתח הפרטי המתאים, תהיה הגישה לארנק הדיגיטלי שלו.
הגוף המנפיק מטבעות נוהג להשאיר לעצמו שיעור מסוים של המטבעות המונפקים ברשותו. במידה וערכם של המטבע עולה - הוא מייצר רווחים, כפי שעושים זאת מטבעות אחרים שאינם דיגיטליים.
מטבעות דיגיטליים מוצפנים מוצעים לשימוש הקהל הרחב כאמצעי לתשלום עבור שירותים ומוצרים שונים. יש אנשים שמבצעים במטבעות אלו עסקאות גדול כגון השקעות נדל"ן בחו"ל ואפילו קניית רכבים. כל עסקת מטבע דיגיטלי כזו נרשמת במסד נתונים המורכב מאלפי המשתמשים במטבע והיא שקופה לכולם, יחד עם זאת, זהותם של המשתמשים במטבעות הינה חסויה. כל אחד מהמשתמשים מצויד בקוד האישי (המפתח) המאפשר לו להיכנס לארנק הדיגיטלי בו מאוחסנים המטבעות שלו, ולעשות בהם שימוש. ערכו של מטבע נובע ממגוון השימושים האפשריים בו, יכולת ההמרה אותו למטבעות אמיתיים בעלות נמוכה ובקלות, ובעיקר - ברמת האמון שציבור הסוחרים בו נותן בו.
יתרונו העיקרי של המטבע הדיגיטלי היא קלות העברתו מאדם לאדם באמצעות מחשבים או טלפונים חכמים, ללא צורך בתשלום עמלה לבנק כגוף מתווך. יתרון נוסף הוא, שנכון לכיום, מטבעות דיגיטליים אינם מפוקחים על ידי רשויות המס, ולכן לא נגבה דרכו מס על עסקות שונות המבוצעות בו.
אותו חוסר פיקוח שנחשב ליתרון, מהווה גם את חסרונו העיקרי של המטבע הדיגיטלי, ולא בהכרח מבחינת כניסתם של גורמים פליליים לתמונה, אלא מזווית אחרת - אדם המאבד את הקוד האישי, לא יוכל להגיע לארנק הדיגיטלי שלו, ואין גוף אחר שיוכל לעזור לו בשחזורו. אובדן של הקוד מוציא את המטבעות שאליהם המשתמשים אינם יכולים להגיע מהמחזור לאחר פרק זמן מסוים.
לאורך השנים האחרונות נרשמו מספר מקרים של גניבות מטבע דיגיטלי, מה שפגע באמון בהם, אשר עדיין, ממילא, נמצא בשלבי התגבשותו. חסרון נוסף של מטבעות דיגיטליים הוא התנודתיות הגדולה במחירם, הנוצרת כתוצאה מספקולנטים שקונים אותו לצורך מכירה ברווח. תנודתיות זו אף היא מקשה על הפיכתו לאמצעי תשלום נפוץ, מאחר והיא מעדה על הקושי בשמירת ערכו מול המטבעות שאינם דיגיטליים.
המטבע הדיגיטלי הראשון בו נעשה שימוש הוא הביטקוין, שהונפק ב-2009 ע"י מפתח (או קבוצת מפתחים) אנונימי, תחת השם הבדוי סאטושי נאקאמוטו. בראשית דרכו נסחר הביטקוין בערך של קרוב ל-5 סנטים אמריקאים, כאשר ב-2013 קפץ בו העניין במהירות, ולקראת סופה של אותה השנה, ערכו הגיע לכ-1,000 דולרים. בשנת 2014, ירד שער הביטקוין לכ-250 דולר, ערך עליו עמד במשך מספר חודשים. בהדרגה, התחילו עסקים שונים ברחבי העולם להודיע כי הם מקבלים ביטקוין כתשלום על מוצריהם או שירותיהם, אבל, הממשלות נותרו בעינן, הן חשדניות, ולכן, נכון לכיום, השימוש בביטקוין עדיין מוגבל.
הביטקוין עדיין תנודתי מאד, אבל הערך שלו שב ועלה. כבר בתחילת שנת 2017 ערכו הסחיר עמד על כ-1,000 דולר, כאשר, בחודשים האחרונים, הביקוש למטבע צבר תאוצה. בסוף מאי השנה, המטבע הגיע לשער חליפין של 2,700 דולר, וכיום, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הוא עומד על מעל ל-13,000 דולר. את השער העדכני שלו, תוכלו לבדוק כאן.
במקביל לעליית ערכו של הביטקוין, חלה גם עלייה גדולה בערכו של מטבע דיגיטלי - האתריום. גם מטבע זה, שהונפק לראשונה בשנת 2015, החל את דרכו כששוויו מספר סנטים בודדים. בתחילת שנת 2017 שוויו של האתריום עמד על כ-8 דולרים, באמצע יוני עלה ל-400 דולר, ביולי - ירד לשווי של כ-300 דולר, וכיום (דצמבר 2017) הוא עומד על מעל ל-600 דולרים. את השער העדכני שלו, תוכלו לבדוק כאן.
הצלחת שני מטבעות אלה (וההצלחה המוגבלת מעט יותר של המטבעות הדיגיטליים האחרים) הובילה לגל של הנפקות מטבעות דיגיטליים. העלייה בערכם של המטבעות הדיגיטליים העשירה את מנפיקי המטבעות ואת המשקיעים המקדימים בהם. יחד עם זאת, באופן פורמלי, גופים פיננסיים רבים טוענים כי המטבעות מהווים פתח לסוגי הונאות רבים, והם סבורים כי העלייה החדה במחירם מכילה את הסממנים לבועה פיננסית. גם בועה זו, כדרכן של בועות, סופה להתפוצץ בקרוב, כשהיא מותירה אחריה, לצד המתעשרים ממנה, גם מפסידים רבים מאד.